מתחת לחלון שלך מביט למעלה,
עומד על הרגליים שלי בקושי,
יש לי הרבה דברים לומר לך וכבר הבטחתי לא לכתוב שיר,
מנסה לבלוע את הכדור לאט
ולא לעשות שטויות כמו בדרך כלל,
מי יותר אשם, אני או את?

כבר נהלנו ת'שיחה הזאת יותר מדי
ואת עדיין פה מרחוק, לא יכול לישון,
איך את משחקת לי בראש,
לא יודע מה נכון ומה לא נכון
בין ההיגיון לשיגעון, אין לי פתרון.

אז רק תקחי את התמונות,
תקחי כבר ת'בגדים,
תקחי את השמפו המחורבן שלך,
תקחי את הפיגמות שלך ואת התחתונים כי האמת שאני לא יכול לזרוק אותם,

הולך בבית מחפש את עצמי בין 4 קירות, כאילו אין לי עוד צרות,
הלוך חזור, הלוך חזור,
איך את עדיין מטיילת לי בראש,
הלוך חזור, הלוך חזור, הלוך חזור,
על אותה ספה כל כך רחוקים,
הכל כרגיל, משדרים עסקים,
אני מת לדבר איתך אבל כנראה שלא נסכים,
מתחמקים מהשיחה הזאת עם סושי וסרטים,
תמונה הזאת צרובה בראש'לי ולא תמחק,
נראה לי שהיו לנו ימים טובים אבל לא זוכר,
האמת אמרו לי שראו אותך כבר עם אחר
והאמת זה כבר לא כואב לי בכלל.
מה זה אומר?