היו לי חלומות והיו לי סיוטים,
אבל ניצחתי את הסיוטים, בזכות החלומות.
היו ימים הייתי מתבייש כשמסתכלים,
היום אני מוקיר תודה על כל דקה על הבמות.
אם זה 150 אנשים בלבונטין,
או שכמה אלפים, העיקר הנשמות.
גם אם זה רק אני, עם עצמי,
אעשה מה שצריך להמשיך לעמוד.
החבר'ה מסביבי ממשיכים לעבוד,
בימים הכי קרים מפיקים להבות,
אם הראש בקיר מרחיבים את הסדקים
וזה רק עניין של זמן עד שנצליח לעבור.
כשמגיע אוכל בא איתו התיאבון,
אז מתכנן מראש את כל מה שעתיד לבוא,
מנסה לקחת זום אאוט לראות את המבוך.
לא בונה על פול האוס בטח לא בפלופ,
לא עשיתי כלום עד שעשיתי טעויות,
אתה מבין?
וכל סיפור יש כמה זוויות, אתה מבין?
למדתי לעצור ולשאוף את האוויר,
מדבר עם השדים
אומרים לי שתוק תעביר.
מנסה להיות הכי טוב שיכול עם עצמי,
מנסה להיות הכי טוב שיכול עם אחרים,
מנסה ולא תמיד מצליח עם היצרים,
אבל לובש חיוך כי לפעמים זה כל מה שצריך.

היו לי חברים היום החבר'ה,
היו לי חברים שהיום לא עוברים ת'דלת,
היו ימים שהתפללתי לימים כאלה,
בדירת חדר ובלי שקל לדלק.
איך שזה מדהים לראות בדיעבד ת'דרך,
הלב על המחברת, האישון על הכוונת,
שקיות מתחת לעיניים, אירועים מאמש,
אלה שאיתי יודעים מי שאני על אמת ! יו

עולה לאופנוע ולא יודע שוב מתי אשוב,
אבל סומך על הנפש כי רק היא יודעת מה שחשוב.
הפלאסק מלא, בכיס של'ג'קט,
הפחדים עם הטלפון שלי על שקט,
הלב כמו המנוע דופק. באנג.
הלב כמו המנוע דופק. באנג.
הלב כמו המנוע דופק. אה

כמה המסע הזה מפתיע,
כמה פעמים נשארתי בלי אף, קול מרגיע.
כמה פעמים חשבתי שאני מגיע,
כשבכלל אני בפקק עד נהריה
וכמה פעמים רזיתי רק מלהזיע
ולמרות הכל המשכתי להופיע,
זה אפילו כשהסוס שלי חדל מלהניע
והגב שלי תפוס ויש לי קו בבטריה.
אני אינטונציה מחוברת לרקיע,
לומד להיות מספיק חזק בשביל להיות פגיע,
נלך ונישתכלל עם כל מה שהאל יביא
אז ככה כל מה שמפריע לי בדרך לא מפריע,
וזה למה הקהל שלי מריע ביציאה,
מרסס והם בוכים כאילו גז מדמיע,
הכל הכל אפשרי פה אם הסצנה הזאת הבריאה,
אז בוא נרים אחת לכבוד הגיבורים שהיא הביאה.

וגם אם הכי קשה,
גם כשחיים מגיעים להכי קצה,
חף ונקי מהצירפלקס,
חי ומבין מה אני שווה,
אני חופשי להרגיש ככה,
כל השדים הופכים טינקרבל,
שזה מרגיע זה שזה עוד דרך שלי,
אתם לא חייבים להבין את זה,
לא כאן כדי להסכים איתכם,
לא כאן כדי להוכיח שיש לי הכי הרבה,
הם לחוצים צריכים טיפל'ה, אמאל'ה,
שופ לראי, אני מת על האיש הזה,
מנשק את עצמי בפה,
נטל ירד זה הכי כבד,
כתר עליי כמו אליזבת,
מאז שאני וג'אג'א כבר בי אף אף
ברכה בא לאן שאני אפנה,
מה שצריך יקרה, מה שצריך יקרה.

עולה לאופנוע ולא יודע שוב מתי אשוב,
אבל סומך על הנפש כי רק היא יודעת מה שחשוב.
הפלאסק מלא, בכיס של'ג'קט,
הפחדים עם הטלפון שלי על שקט,
הלב כמו המנוע דופק, באנג.
יש לי את הדרך ואין לי ספק,
הלב כמו המנוע דופק, באנג.
שם על עצמי ת'ז'קט
הפחדים עם הטלפון שלי על שקט
הלב כמו המנוע דופק. באנג


מקווה שאתה מבסוט עכשיו,
מקווה שכל הטריפ הרע הזה
פתאום קיבל לו משמעות עכשיו.
איך הייתי אז קורא לך נומי נים שכולם לא מאמינים שאתה אומר שאתה סופרסטאר,
מתעצבן אומר שכל הבני זונות דיברו פה סתם,
מדליק סיגריה בחדר אפוף עשן,
אני אומר לך נשמה
תתאזר בסבלנות ההצלחה שלך בדרך
חמסה שום בצל.

150 קמ"ש מבאר שבע כל הדרך פול גז עד לחולון.
בדוק אתה יושב עם אלוהים
זורק לו וורסים חדשים
ומקבל ממנו פול אפ.
גן עדן ישיבות עם חכמים,
כאפות, סטלות, עף בין העננים.
מחלק כוסות של וויסקי שם פול ווליום, ביטים מעביר ספליפים בין המלאכים.
לפעמים אני נזכר בך, יושב לבד עם עצמי ומזיל דמעה.
עכשיו שאתה אחד עם הבריאה אני מוצא בזה סוג של נחמה.
יאללה עוד קצת, עוד קצת,
עד שנפגש, עד שנתרגש ונמצה
אתה רוקסטאר, שהלך מהר מדי,
שנהג מהר מדי וחי את החיים על הקצה.

השמש מתוך המרווח בתריסים מעירה אותי,
טלוויזיה דולקת עוד מאתמול ומריצה סרטים.
אין רווחים במה שאין ספק,
אין מה להפסיד כשאין מה לאבד,
לא הגעתי עד לפה בשביל לשחק. באנג !

חלומות שלי ביום כמו בלילה
אז יש לי סיבה לקום,
הם שורקים לי לבוא זה בוער לי בפנים כמו הקומקום.
כמה עברתי בדרך, הלוואי והיו יודעים.
אבל יש דברים שיפה להם שקט,
יש דברים שאני לא מבין.


עולה לאופנוע ולא יודע שוב מתי אשוב,
אבל סומך על הנפש כי רק היא יודעת מה שחשוב.
הפלאסק מלא, בכיס של'ג'קט,
הפחדים עם הטלפון שלי על שקט,
הלב כמו המנוע דופק. באנג !
הלב כמו המנוע דופק. באנג !