וכנראה שאתחרט על זה מחר,
היום הזה כמו כל יום,
כל יום אצלי זה חג
ואם החזקתי עד עכשיו, בטח יש עליי ברכה,
אני בדיוק הקלישאה, של חיים רק פעם אחת.
אז מחר לא מעניין היום,
היום אני בחוץ בעוד ערב עם הקרו והרום לאזן את הטירוף.
מחר לא אזכור את מה שקרה בדוק
אבל מה עדיף בוקר של האנגאובר מלילה של בדידות.
שורות של בוקובסקי
בראש שלי וויסקי, ניקוטין,
מצאתי את מה שאני אוהב וזה הורג אותי,
תחסוך, תקנה דירה קטנה אמרו לי הדודים,
אבל יותר מדי עסוק בשביל לחשוב על העתיד.
בלצלול אל העבר בזמן שהזמן לא עובר
נראה לי שהולך ישר אבל החדר מסתובב
והאמת היא שכל עוד הטריק הזה בכלל עובד
אני מתעלם מכל מה שאומר לי הכבד.

מזוג לי עוד כוסית בקשה,
לשתות את כל הבושה,
אין לי שום דבר להפסיד,
על הכביש המהיר,
על הכביש המהיר.

אנ'לא בטוח איך הגעתי למיטה,
מהחלון נראה שאין על האופנוע שלי שריטה,
כמה כוסות מים מכין לי חביתה, עונה לסמסמים מודאגים שהכל בשליטה
ועוד יום חדש מתחיל אחר הצהריים כאן,
הבחורה שלי אומרת שאני לא מספיק איתה,
החברים אומרים תלך כבר לסדר את הזקן
וכמו כל מחויבות שלי מבטיח שמחר
ומחר בסוף יגיע, מחר כבר נתווכח,
מחר אבטיח לכולם שאני אתפקח,
שואלים אותי למה זה טוב,
אבל מה אני יודע, אם חיים פעם אחת,
אז יאללה פאק איט נשתגע.

אין לי שום ספק שיש לי עוד מה לעבור,
אבל הרגעים הכי יפים הם אלה שקשה לזכור,
חברים טובים וליקר זול כדי לצאת מבור,
מבטיח שמחר אני אנסה לחזור לספורט
בינתיים…

מזוג לי עוד כוסית בקשה,
לשתות את כל הבושה,
אין לי שום דבר להפסיד,
על הכביש המהיר,
על הכביש המהיר.

מכרתי לשטן 80 אחוז נדל"ן בלב שלי,
עסקה עם אלוהים על כל השאר שיברך אותי,
שדים ומלאכים שמשחקים בארץ עיר איתי,
תן לי מקצוע בז' כל הזין בלהיות אני,
לחיות בתוך הראש שלי, שנים שזה אוכל אותי.
הולך סתום, הולך עקום,
לאן שזה יקח אותי,
לאן שזה יקח אותי יא
לאן שזה יקח אותי.