שוב את מפנה תאיזור
כמה רחוק את הולכת
כשאת כועסת
אי אפשר לחזור לאחור
נגעתי נסעתי
רק שלא נחזור לזה

שוב האורות כבים ואת כבר לא מחכה לי בחלון
רחובות מתים, חברים חותכים
כי כבר אור
עגלה נוסעת, ככה ברוטינה יום יום
מחשבות רצות, כוונות עומדות

ואני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
זה שורף לחשוב שזה אבוד ביננו
בשביל זה אני מוכן

ככה כל יום, יום, יום, יום
ככה לחכות שנשוב, שוב, שוב, שוב
ככה לחכות בכל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב, שוב, שוב, שוב

עוד לילה לבן
כמה שתיתי אתמול
אתמול? היום? לא חשוב
אכלתי משהו בכלל? לא חשוב

כמה שיחות שלא נענו? לא חשוב
שוב האורות כבים ואת כבר לא מחכה לי בחלון
רחובות מתים, חברים חותכים
כי כבר אור
עגלה נוסעת, ככה ברוטינה יום יום

מחשבות רצות, כוונות עומדות
ואני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
זה שורף לחשוב שזה אבוד בינינו
בשביל זה אני מוכן

ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב
שוב שוב שוב
ככה כל יום יום יום יום

לחכות שנשוב
ואני לא יודע איך לשמור עלינו
כבר שבוע את לא כאן, לא שם
זה שורף לחשוב שזה אבוד בינינו
בשביל זה אני מוכן

ככה כל יום, יום, יום, יום
לחכות שנשוב
שוב שוב שוב
ככה כל יום יום יום יום

לחכות שנשוב