אומרים שלא רחוק מחדרה
יש ילד סגור,
שמת כבר לשבור ת'עולם.
וכלום לא לנצח הוא ידע בבירור
אז הוא ברח בכל יום אל הים.
שם הכל כבר מותר ומרגיש בבית
ובמסיבות הוא חותך תמיד מוקדם
כל הרווקות מרימות לחיים
הן עפות עליו אבל הוא עדיין לא נחת.

החיים לפניי וכבר ראיתי הכל.
אני זוכר תלילות שהלב היה בפח.
איך רציתי לשתות, אז יצאתי לרקוד
בלילות שלא אשכח.

אומרים שאם עוזבים את חדרה
אז השתן בראש.
והלב כבר לא משחק במגרש של הטבע ואז דכאונות
ירידות עליות.
והופ הופ וניסית,
זה מה שרצית,
מחמאות עפות כמו מפיות עליך.
הופ הופ ועלית
לא מי שהיית
ופתאום דמעות,
כי בסוף הכל יורד..

החיים לפניי וכבר ראיתי הכל.
אני זוכר תלילות שהלב היה בפח.
איך רציתי לשתות, אז יצאתי לרקוד
בלילות שלא אשכח.